יום הזיכרון לשואה ולגבורה
כדור רביעי לחלוצים ובוני הארץ, לא היה לי לכאורה קשר ישיר לשואה. לא איבדתי קרובי משפחה במחנות המוות. איש מבני משפחתי לא היה על אדמת אירופה המקוללת. ויחד עם זאת, עשן הארובות וצליפות שוטי הקלגסים צרובים בד.נ.א שלי - כיהודיה, כישראלית, כאשה וכאם...
המעגל נסגר עבורי כסבתא, כשגיליתי שר' יצחק ליסטונד זצ"ל, הסבא של כלתי וסבא-רבא של נכדי הבכור, היה בין לוחמי מרד גטו ורשה, שרד את אושוויץ, עלה לפלשתינה וזכה להקים בית ומשפחה בישראל.
מול הקולות המתגברים של מכחישי שואה וקולם ההולך ונאלם של הניצולים - חובת כולנו היא לזכור!
לזכור, ולעולם לא לשכוח!
הזכיר, ולעולם לא לאפשר לאיש להשכיח!
מהמקום הזה, אני מבקשת לחלוק אתכם את המכתב שכתבתי לבתי, כשנסעה עם כיתתה לאושוויץ ב- 2002.
